"הדבר הכי חשוב הוא לדעת מה את רוצה, לא להתפשר על הערכים שלך ולהיות פתוחה להזדמנויות שהחיים מציעים לך." קרן יערי לוי

קרן, בת 33, התחילה ללמד עברית כשפה שניה, אונליין, עוד כשהייתה בישראל. אך משהו בתוכה תמיד חיפש יותר – מקום לביטוי יצירתי ולחופש אישי. המעבר לארה"ב יחד עם בן זוגה, אפשר לה להשקיע יותר בתשוקה האמיתית שלה- קרמיקה. היום, לצד לימוד עברית בקהילה היהודית בארה"ב, היא מפתחת את עצמה כקדרית, ומוכרת את יצירותיה.

 ספרי לי קצת על עצמך – מה עשית לפני הרילוקיישן?

"למדתי פסיכולוגיה ואומנות, וחשבתי לפנות לכיוון של טיפול באומנויות. אבל החיים התגלגלו והתחלתי ללמד באולפן. אחרי כשנתיים פתחתי עסק ללימוד עברית כשפה שניה והתחלתי לעבוד אונליין עם הקהילות היהודיות בארה"ב. כל עצמאית יודעת, שרק הפרסום של העסק   יכול להוות משרה מלאה בפני עצמה. אני שמחה שהגעתי למצב בו לקוחות מגיעים אליי מפה לאוזן וכרגע זה מספיק לי ואני לא צריכה להתעסק בשיווק."

מה הוביל למעבר?

"שנה לפני שפרצה המלחמה אני ובן זוגי עברנו לצפון, התחלתי ללמוד קרמיקה בתל חי. מהר מאוד הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, הקרמיקה נותנת לי את החדווה, את האנרגיה ליצור. סיימתי את השנה הראשונה ואז הגיע השבעה באוקטובר. זו היתה תקופה נורא מאתגרת עבורנו והחלטנו לעזוב את הארץ. בן זוגי אמריקאי, מעבר לארה"ב זה משהו שדובר בינינו גם בעבר, כך שהצעד הזה היה מאוד הגיוני עבור שנינו. אמנם חששנו להתחיל במקום חדש, כי בארץ מערכת התמיכה שלנו היתה מאוד משמעותית- אבל הרגשנו שאנחנו מסוגלים להתמודד יחד."

 איך נראו החיים שלך אחרי המעבר?

"בהתחלה טיילנו, חיפשנו את המקום בשבילנו. בן הזוג שלי מתמחה בהכנת יין והתחברנו עם בעלים של אחד היקבים. משם הכל התחיל להסתדר, מצאנו דירה, נוצר קשר עם קדר שהציע לי להיות האסיסטנטית שלו, וככה זכיתי בהזמנות ליצור בסטודיו ללא הוצאות כמעט. מרגישה שהכל קסום, ולא יכולתי לבקש משהו יותר טוב. במקביל ליצירה אני ממשיכה ללמד עברית כשפה שניה."

מה את אוהבת בחיים כעצמאית?

"תמיד הרגשתי שאני קצת שונה, בהיבט של האומנות והיצירתיות, של איך אני רואה דברים, איך שאני רוצה לעשות דברים. להיות עצמאית מאפשר לי לדחוף את עצמי, לקבל החלטות, להיות הבוסית של עצמי, להיות אחראית לגורל שלי, להצלחות ולכישלונות שלי. זה אולי לא היה במודע בהתחלה, כמו שזה היה כוח שהוא חזק יותר. אני מאמינה שאם את טובה ואוהבת את מה שאת עושה, זה הופך להיות קל וממלא יותר."

מה האתגר הכי משמעותי שהתמודדת איתו בעקבות המעבר?

"האתגר המרכזי הוא ביטוח הבריאות כאן. מכיוון שאין לי מעסיק אני צריכה לדאוג לעצמי לביטוח טוב, ולצערי זה נורא יקר. אני לא בן אדם של עבודה במסגרת, כל יום משמונה עד ארבע, מעדיפה לדחוף את עצמי ולשים לי כמטרה למכור איקס דברים בשנה, כדי שאוכל לשלם על ביטוח בריאות בעצמי. יש עוד ענייני יומיום בירוקרטיים אבל יש לי עור של פיל, אז אני מתמודדת."

מה עזר לך להתמודד?

"בן הזוג שלי הוא החבר הכי טוב, העוגן והתמיכה שלי. ואמא שלי, שתמיד נתנה לי ללכת עם כל השיגועים שלי בתור ילדה ולהתנסות במה שרק רציתי".

איך את מרגישה לגבי השינוי? 

"אני מרגישה שהיום אני עושה דברים שממלאים אותי, שיש לי איזון נכון בין מה שאני צריכה כדי להתפרנס ובין מה שמספק אותי באמת. אני חושבת שהדבר הכי חשוב זה הפרספקטיבה ואיך את עובדת על עצמך ומתמודדת עם פחדים כדי להביא לחיים שלך את מה שאת רוצה. על אף שהפחד קיים בי כל הזמן, למדתי לא לתת לו לקבל החלטות בשבילי."

אם לא היית עוברת לחו"ל, את חושבת שהיית עושה שינוי מקצועי?

"באיזשהו שלב כן, אבל בארץ היה לוקח לי הרבה יותר זמן להגיע למצב שבו אני מוכרת את היצירות שלי. אני חושבת שפה אנשים מוציאים הרבה יותר כסף על אומנות ותרבות, הם לא במצב הישרדותי כמו בארץ." 

מה היית ממליצה למי שנמצאת ברילוקיישן ומחפשת את הכיוון המקצועי שלה?

"ללמוד לשחרר את השליטה ולחיות עם סימני השאלה והאתגרים שצצים בדרך.  
לפרוט את השינוי לצעדים קטנים. 
לא לפחד לצאת מאזור הנוחות שלנו. 
לקבל החלטות מתוך חקירה, מתוך משחק, מתוך אמונה, מתוך אהבה, ולא מתוך מניע הישרדותי."

איך את רואה את המשך הדרך המקצועית שלך?

"המטרה היא להמשיך לקדם את העסק שלי בקרמיקה וציור, למכור את העבודות שלי ולהציג בגלריות. התחלתי ללמד גם קורסים קבוצתיים וזה משהו שאני רוצה לפתח. 
בנוסף להמשיך להשקיע בנדל"ן כי יש פה באזור הרבה הזדמנויות משתלמות."

איזו מתנה קיבלת מהרילוקיישן חוץ מתחום היצירה?

"זו פעם ראשונה בחיים שאני מרגישה את רווחת הנשימה הזאת, שפתאום החיים שלנו מסתדרים. אנחנו קונים בית, יש לי סטודיו, ובן הזוג שלי עובד בעבודה שהוא אוהב."

מה חסר לך מישראל מלבד המשפחה והחברים?

"אם הייתי יכולה להביא איתי משהו מהארץ, זה רק את קופת החולים שלי 😊"

המסע של קרן מוכיח כמה אומץ ופתיחות להזדמנויות יכולים להוביל לשינוי משמעותי. היא התחילה כמורה לעברית, אך תמיד חיפשה דרך לבטא את היצירתיות שבה. המעבר לארה"ב נתן לה את החופש להתמסר לתשוקה שלה – קרמיקה. על אף הפחד שלה לקפוץ למים, ולשחרר שליטה, היא בנתה לעצמה דרך שמשלבת משמעות והגשמה. אם גם את מוצאת את עצמך ברגע של שינוי ורוצה לקבל השראה מקרן, מוזמנת ליצור איתה קשר באינסטגרם שלה.