"אני עדיין מתאמנת כל הזמן על הקשבה לקול הפנימי שלי, כי כל כך קל להתעלם ממנו." דניאל גונן

את דניאל גונן, הפחדנית האמיצה, קשה לשים בקופסה. היא יזמית, מלווה נשים בתהליכי שינוי, ומייסדת שיטת "האמיצה" וקהילת "מיץ אומץ".  אחרי שהיתה לה משרה נחשקת בהייטק, משכורת גבוהה וחיים שנראו מושלמים מבחוץ- היא החליטה לעצור הכול ולצאת למסע אישי וחוצה יבשות, שבמהלכו המציאה את עצמה מחדש. בשיחה פתוחה דניאל מספרת איך פחד הפך לכלי עבודה, למה היא מאמינה שנשים לא צריכות “לקפוץ מהצוק”, ואיך היא עשתה את מה שרבות רק חולמות עליו: לחצה על כפתור ה־pause  ויצאה לחפש משמעות.

איך הכל התחיל?

"תמיד היה לי חלום ללמוד MBA בחו"ל. למדתי שיווק ותקשורת בבין תחומי, עבדתי עם מותגים בינלאומיים, אחר כך עברתי להייטק. הכול היה "נכון" על הנייר. התחלתי להתכונן למבחן GMAT, למדתי והשקעתי, פתאום הגיעה הקורונה וכל העולם נסגר. אחר כך שוב ניסיתי, ואז קרה השביעי באוקטובר. בכל פעם משהו עצר אותי, עד שהבנתי שכנראה היקום מאותת לי שזה לא הכיוון. חזרתי לשאול את עצמי שאלות אמיתיות כמו איך אני רוצה שהחיים שלי ייראו בעוד חמש שנים. וגיליתי שאני רוצה טבע, קהילה, עצמאות, בן זוג וילד. באותו רגע הייתי רווקה תל אביבית בלי מושג איך מגיעים לשם, אבל משהו בי ידע שזה הכיוון. התפטרתי וקניתי כרטיס טיסה חד-כיווני לקופנגן ויצאתי למסע בלי לדעת לאן הוא ייקח אותי." 

זה צעד שדורש המון אומץ.

"נכון, אבל האמת היא שפחדתי בטירוף. מבחוץ אני נראית אמיצה, אבל מבפנים אני פחדנית. אני באה מבית שבו הפחד הוא חלק מהשפה. אימא שלי, אחיות שלי, סבתא שלי- כולן חרדות ודואגות. זה תמיד מאהבה, אבל זה גם משתק. אני החלטתי לשנות את המשחק. שבוע לפני הטיסה לקופנגן, מצלצלים אליי שלושה אנשים ממקומות שונים בחיים שלי ומודים לי על שיחות שעשיתי איתם, שקידמו אותם והיו מאוד משמעותיות עבורם. בשלב הזה אני חוזרת לכל המחברות שלי, לוקחת משם את הרעיונות שלי לעסקים, את כל האהבות הכי גדולות שלי, את כל הדברים שאני טובה בהם, ומתחילה להרכיב תמונה רחבה של החיים שלי. חיברתי את הנקודות והבנתי שבאתי לעולם הזה כדי לעזור לנשים להיות אמיצות יותר."

 איך משם נולד העסק?

"בשנה האחרונה חייתי בנוודות מוחלטת-תאילנד, טוקיו, קנדה, קולורדו, איטליה, האיים הקנריים... בכל פעם בחרתי לאן לנסוע לפי מה שהייתי צריכה באותו רגע. באיטליה לימדתי יוגה בקהילה של נוודים דיגיטליים, בקולורדו הכרתי את בן זוגי הישראלי. לא היה לי בית קבוע, אבל היה לי מצפן פנימי. זה היה המסע הכי אמיץ שעשיתי- ללמוד להקשיב לעצמי. אני עדיין מתאמנת על זה כל הזמן, להמשיך להקשיב לקול הזה, כי כל כך קל להתעלם ממנו. קראתי לעסק שלי "האמיצה" מתוך ההבנה שהאומץ הוא לא היעדר פחד, אלא פעולה לצד הפחד. אני לא מאלה שקופצות מהצוק. אני מדברת עם הפחד, בונה ודאות, ניגשת אליו באיטיות. וזה בסדר. פיתחתי שיטה עם שש תחנות לאומץ נשי: לדבר עם הפחד, לבנות ודאות, לבנות תוכנית, לפעול במציאות, לזהות התנגדויות ולחגוג הצלחות. כי רק כשאנחנו חוגגות את הצעדים הקטנים, המוח שלנו לומד לסמוך עלינו."

למה את פונה דווקא לנשים?

"גברים ונשים לא עושים פחד ואומץ באותה צורה. גברים מגייסים את כל הטסטוסטרון שלהם וקופצים מהצוק. נשים צריכות לדבר עם הפחד, לבנות ודאות, לדבר עם נשים שעשו את אותו צעד, כדי לייצר לעצמן אחיזה. אנחנו לא קופצות מצוקים. זו לא חולשה, זו חוכמה רגשית. רוב הנשים שאני פוגשת לא חסרות אומץ, הן פשוט צריכות תהליך שמאפשר להן לזוז בביטחון."

ואיך נראית "האמיצה" היום?

"אני עוזרת לנשים לעבור מנקודה A לנקודה B בתהליך של ששה מפגשים. מדובר גם במרחב רגשי תומך ומעודד, אבל גם ביכולת שלי לקחת פרויקט גבוה ולהוריד אותו לקרקע ברמת הפרקטיקה.
ויש לי עוד כמה פרויקטים גדולים:
"מחברת האמיצה"- יצרתי מסע כתיבה שמאפשר לנשים לשבת מול עצמן, גם בלי ליווי, ולעבור את התחנות של האומץ דרך מילים.
"מסע האומץ והכסף" הוא שיתוף פעולה עם דניאלה מ- Lazy Bee - מדריכה פיננסית לנשים. יחד אנחנו יוצרות תהליך שמדבר על אומץ מול כסף- להסתכל בעיניים, להבין מה קורה שם רגשית וכלכלית.
והפרויקט האחרון והלא פחות מרגש הוא ריטריט לנשים קרייריסטיות שרוצות לעשות קפיצת מדרגה. בשיתוף עם יובל רגב המדהימה."

מה היה האתגר הכי גדול בדרך?
"כסף. בתור עצמאית, את פוגשת את כל הפחדים הכי גדולים שלך עם כסף. את כל החורים, את כל ה... אני יקרה מדי, אני זולה מדי.. גיליתי שלהיות שכירה ולהיות עצמאית זה עולם שונה לגמרי."

מה היית רוצה להגיד לנשים שקוראות אותך עכשיו?

"אני רוצה להדהד את זה שאם יש לך קול פנימי והוא אומר לך משהו - תסמכי עליו. גם אם זה שינוי, גם אם זה מפחיד, גם אם את לא בטוחה - הקול הפנימי שלך לא טועה. הוא בדרך כלל ממש צודק, פשוט לא נוח לנו להקשיב לו."

כשדניאל סיפרה לי על הילדה הפנימית שלה- זו שעדיין מפחדת, אבל בכל זאת הולכת קדימה, זה התחבר לי לחיים ברילוקיישן. שמלאים בצמתים שבהם אנחנו נדרשות לבחור בין פחד לבין תנועה. דניאל מזכירה לנו שהאומץ לא נמצא שם בחוץ- הוא מתחיל בפנים בדיוק איפה שהפחד נמצא. ואולי, כמו שהיא אומרת, לא צריך לקפוץ מהצוק, רק להחזיק את הפחד ביד ולצעוד איתו קדימה. אם את צריכה מישהי שתעזור לך למצוא את האומץ שלך מוזמנת לעקוב אחרי דניאל באינסטגרם או ליצור איתה קשר כאן.