"זו בחירה שלך במה את מקיפה את עצמך. עם הגישה הנכונה לא משנה איפה תהיי- יגיע הטוב." אילת מאמו שי

אילת חיה כמעט עשרים שנה בגיברלטר, לשם עברה בעקבות הצעת עבודה של בעלה. היא הגיעה עם אנגלית בסיסית, אבל עם הרבה תעוזה וגם קצת חוצפה ישראלית- הקימה עם בעלה חברה לייעוץ עסקי, ייסדה את לשכת המסחר גיברלטר-ישראל והיום היא גם סופרת ומרצה בינלאומית. 

במה עסקת לפני הרילוקיישן?

"בישראל עבדתי ברשות הדואר כמחליפת מנהלים ועובדים, כל יום במקום אחר. זו הייתה עבודה שאהבתי, עם מנהלת שנתנה לי גמישות. קמתי בחמש בבוקר כדי לצאת לתל אביב, והקפדתי שבארבע כבר אהיה בחזרה בשביל הבן שלי. הבית שלנו מאוד שוויוני, אנחנו שותפים לכל דבר, גם בחינוך הילדים עשינו 50-50, אז הוא היה לוקח אותו בבוקר, ואני הייתי מחזירה אותו בצהריים." 

מה הוביל למעבר?

"בעלי יועץ השקעות, והוא ניהל את המחלקה הפיננסית בחברת דלויט ישראל. ביקשו ממנו להגיע לנהל את המחלקה הפיננסית כאן בגיברלטר. הוא מאוד רצה לעבור, כבן של דיפלומטים, החיים בחו״ל תמיד קרצו לו. הגענו עם שני ילדים קטנים והשלישית נולדה כאן, בגיברלטר."

 איך היתה ההתאקלמות?

"השנה–שנה וחצי הראשונות היו מאוד קשות. ממצב שהיינו מוקפים במשפחה וחברים בארץ, כאן כמעט לא הכרתי אנשים. אני אישה מאוד חברותית, כל החיים שלי יש אנשים סביבי כל הזמן, 24/7, ופתאום השעות האלה לבד עם הילדים, בעלי השקיע בחברה ובעבודה, שזה הכי פייר בעולם, אבל לא הפסקתי לחשוב מה איתי, זה נורא תסכל אותי.
יום אחד בעלי אמר לי, תתעוררי על עצמך אילת. האושר שלך טמון בך, אם את רוצה להיות מאושרת, זה לא תלוי בילדים או בי, זה תלוי בך. 
מי שתמכה בי בדרך היא אשתו של הרב הראשי של גיברלטר. היא היתה הבן אדם היחידי שהכרתי כשהגעתי לכאן. היא גם עזרה לי למצוא את העבודה הראשונה שלי בגיברלטר, בחברת קוסמטיקה. האנגלית שלי הייתה גרועה, אבל נתנו לי צ'אנס."

ספרי לי על פתיחת העסק, איך זה קרה?

"ערן בעלי ניהל את המחלקה הפיננסית בדלויט-גיברלטר במשך שמונה שנים. סך הכל 15 שנה בדלויט. דווקא לפני שהוא הפך להיות שותף הוא אמר לי שאם הוא יכנס כשותף בדלויט, הוא יישאר שם לנצח, ושהוא רוצה להקים עסק משלו. אני חושבת שרוב הנשים היו אומרות לבעל שלהן לא לעשות את זה, בכל זאת מדובר בשותפות באחת החברות הגדולות בעולם. אבל אני תמכתי בו וביחד הקמנו את Benefit Business Solutionsשמעניקה שירותי ייעוץ עסקי לחברות הפועלות מגיברלטר."

איך היה להפוך להיות עצמאית אחרי שנים כשכירה?

"פתיחת העסק היתה מאוד טבעית מבחינתי. היה נמאס לי לעשות כסף עבור אנשים, רציתי לעשות כסף עבור עצמי והאמנתי ביכולת שלי למכור ולשווק. יחד עם זאת השנה הראשונה של העסק שלנו הייתה מאוד קשה. לא מבחינה כלכלית, אלא שכמעט הפסדתי את הנישואים שלי- היה קשה להיות ביחד 24/7. הבנו שאנחנו חייבים להפריד בין העבודה לבית, וכל אחד מאיתנו לקח אחריות על פרויקטים משלו. אני כל כך שמחה שהגענו להבנה הזאת, לזוגיות יש השפעה קריטית על המסע הזה של הרילוקיישן והיינו יכולים לאבד את הכל."

ולא עצרת שם. בהמשך הקמת את לשכת המסחר גיבלרלטר-ישראל.

"נכון. אני מאוד מחוברת וגאה במדינה שלנו, ויחד עם זאת, אני מאוד אוהבת את גיברלטר. הרגשתי דיסוננס אז אמרתי לעצמי שאני צריכה למצוא משהו שישלב את הלויאליות והחיבור שלי לשתי המדינות. הקמתי את לשכת המסחר גיברלטר ישראל, בשיתוף פעולה עם ראש ממשלת גיברלטר מר פביאן פיקארדו, שגרירות ישראל באנגליה ומשרד הכלכלה בישראל. זו יוזמה שמחברת בין עסקים ישראלים וגיברלטרים, שילוב מוצלח ופורץ דרך, במסגרתו גם זכיתי להביא לארץ לראשונה משלחת מגיברלטר לכנסת ישראל."

האם לדעתך השינוי הזה היה קורה גם בלי המעבר?

"ככל הנראה הייתי מתקדמת ברשות הדואר או בחברה אחרת בתפקיד ניהולי אבל לא הייתי מגיעה לאן שאני היום. נפתחו לי כאן המון דלתות, וגם הכרתי הרבה מכרים טובים שעזרו לי בדרך. 
לפני שנתיים הפכתי להיות הישראלית הראשונה בהיסטוריה שקיבלה את פרס יקירי גיברלטר, מטעם ראש הממשלה וראש העיר של גיברלטר. 
גדלתי בצפת, עיר מאוד קטנה עם אפס הזדמנויות, אבל כל כך הרבה חלומות, וכאן זכיתי להגשים אותם." 

מה היית ממליצה לנשים שנמצאות היום במקום שבו את היית בתחילת הדרך?

"אני די חוצפנית במובן הטוב של המילה, אני לא מתביישת לעשות טעויות, וזה מאפשר לי ללמוד ולהתפתח. ההצלחה היא אך ורק בעיניים שלכם, אל תשוו את עצמכם לאחרים.
תלכו במקומות לא מוכרים, בכל השבילים שאתם לא מבינים ולא מכירים, תיזמו שיחות, תתנדבו, לכו ללמוד, תתערו בקהילה המקומית, ותפסיקו להיות רק עם ישראלים. 
זו בחירה שלך במה את מקיפה את עצמך- תבחרי בחוכמה את החברים שלך, תבואי עם הגישה הנכונה, ואז זה לא משנה איפה תהיי, עם אנרגיות חיוביות- יגיע הטוב."

 מתנה שקיבלת מהרילוקיישן מלבד התחום המקצועי?

"המתנה הכי גדולה היא לא לשפוט אנשים. אני פוגשת אנשים מכל התרבויות, מכל הדתות, ולומדת לראות את האדם שמולי בלי תוויות."

יש מחשבות לחזור לארץ?

"בהחלט. כשהבת שלי תסיים תיכון נחזור לארץ. 
הפוליטיקה מאוד קרובה לליבי, מגיל חמש רציתי להיות בפוליטיקה הישראלית, החלום שלי הוא להיות נשיאה של מדינת ישראל, וכולי תקווה שזה יקרה."

המסע של אילת לא היה נטול קשיים. אבל התעוזה, היוזמה והגמישות שלה הובילו אותה קדימה והפכו בדידות להזדמנות וצמיחה. מותר לטעות, מותר לא לדעת- אבל תמיד לזכור ש”הדרך מתבהרת להולכים בה”. 
אפשר ליצור קשר עם אילת בפייסבוק או בלינקדאין.