"הטלטלה שמתלווה לרילוקיישן מביאה איתה גם הזדמנות לצאת מהקומפורט זון. ונכון שזה מאתגר אבל יש בזה גם משהו נורא מרגש." אלינור הררי

אלינור, שעבדה במשך שנים בתחום השיווק, מצאה את עצמה בנקודת מפנה משמעותית לאחר המעבר להולנד. נפתחה בפניה הזדמנות לעצור ולבחון מחדש מה נותן לה משמעות. היא גילתה תשוקה חדשה – פסיכולוגיה חיובית, תחום שהוביל אותה להקים עסק עצמאי כמאמנת לשינוי בגישת פסיכולוגיה חיובית המתמחה בעבודה עם אקספטים.

 ספרי לי קצת על עצמך – מה עשית לפני הרילוקיישן?

"בארץ עבדתי כ- 8 שנים בסוכנות שיווק מובילה כסמנכ״לית לקוחות אסטרטגיים. אהבתי את העבודה והייתה לי תשוקה רבה אליה, אבל היא גבתה ממני מחיר אישי גבוה. הרגשתי שאני כל הזמן במאבק בין העבודה לבין המשפחה והחלטתי לעזוב ולצאת לדרך עצמאית. משהו שמעולם לא דמיינתי שאני אעשה- לשווק ולמכור את עצמי וכל מה שמגיע עם העצמאות, אבל דבר הוביל לדבר. התחלתי לעבוד כמנהלת תוכן לכנסים ואירועים. דרך קשרים שהיו לי ומפה לאוזן, מצאתי את עצמי עובדת פול-טיים. במקביל בעלי הקים עסק בהולנד עם שותף הולנדי. במשך שנה וחצי הוא היה בהולנד ואני הייתי בארץ עם שני ילדים קטנים, בהיריון, הוא היה מגיע פעם בחודש לכמה ימים. השנה הזאת עד שילדתי את הבן השלישי שלי, שזו גם השנה שבעלי לא היה, הייתה שנת שיא מבחינתי. כעצמאית גיליתי את הגמישות של לעבוד מהבית ולהיות אדון לעצמי. לפני 8 שנים, אחרי שהעסק של בעלי התייצב, עברנו כולנו לאוטרכט, הולנד. מאוד שמחנו מהמעבר כי זה היה סוג של איחוד משפחתי אחרי שנה וחצי מאוד מאתגרת."

 איך נראתה השגרה שלך לאחר המעבר?

"עזבתי את ישראל בפיק של הקריירה שלי, ועשיתי את זה בלב שלם, כי ייחלתי לאיחוד המשפחתי והייתי סקרנית כלפי החוויה. היו לי עוד כמה פרויקטים מהארץ, והמשכתי קצת לעבוד מרחוק עד שהיקף העבודה ירד והתחלתי להתגעגע לאתגר האינטלקטואלי, ולקשר רציף עם אנשים. ניסיתי לבדוק אם אני יכולה לעבוד כמנהלת תוכן מהולנד. זה היה נראה לי פשוט- אני מדברת אנגלית, עשיתי אירועים וכנסים בינלאומיים, יש פה המון כנסים כאלו- אבל זה לא קרה. הבנתי שפה דברים עובדים אחרת, נפגשתי עם אנשים מתחום הפקת האירועים והרגשתי שזה לא עומד לקרות, ואז הגיעה קורונה- והבנתי שאני צריכה לחשב מסלול מחדש."

ואיך ידעת מה לחפש ומאיפה להתחיל? 

"בהתחלה לא ידעתי. בפעם הראשונה מצאתי את עצמי בתוך חור שחור, של מה על לעזאזל אני הולכת לעשות עם עצמי? זאת הייתה תחושה מאוד קשה, כי הרגשתי שיש לי המון יכולות וכישורים ותשוקה גדולה להוציא את זה החוצה, ולא ידעתי לאן אני רוצה לתעל את זה. חיפשתי משהו שתהיה לו משמעות עבורי- בעבודה שעשיתי קודם הבאתי לידי ביטוי הרבה מאוד מהכישורים ומהחוזקות שלי, אבל היתה חסרה לי משמעות. בימים האלו, כשהרגשתי קצת אבודה, נתקלתי בקורס אונליין חינמי של פסיכולוגיה חיובית. The Science of Wellbeing - עשיתי את הקורס הזה ועף לי המוח.
באותה תקופה הבן שלי, האמצעי, שהוא ספורטאי, נפצע פציעה קשה שהצריכה ניתוח ונטרלה אותו לשנה. הוא היה בתקופה נורא קשה כי מעבר לזה שכל החיים שלו זה ספורט ופתאום לא היה לו את זה, הוא היה במשבר זהות כיון שאיבד את הזהות שלו כספורטאי. 
וכך יצא שכדי לעזור לו, ניסיתי עליו את כל מה שלמדתי בקורס, הוא היה שפן הניסיונות שלי. התחלנו לעשות מדיטציות, לכתוב ביומן הכרת תודה, לקבל השראה מסיפורים של אנשים שמינפו את הפציעה או הטראומה שלהם וצמחו ממנה. עזרתי לו להתמקד בפעילויות אחרות של יצירתיות ואומנות- כישורים שהיו לו אבל נזנחו בגלל הספורט, וראיתי איך הדבר הזה עובד. הבנתי שאני רוצה להעמיק וללמוד את זה. נרשמתי לקורס אונליין בבית ספר אמריקאי שבעצם הפך אותי למאמנת מוסמכת של פסיכולוגיה חיובית. בשלוש השנים האחרונות אני מאמנת אנשים ועוזרת להם להתמודד עם שינויים מסוגים שונים- ובגלל החיבור הטבעי שלי עם אוכלוסיית האקספטים, החלטתי להתמקד בה (ישראלים ולא ישראלים). מלבד אימונים אחד על אחד, אני מעבירה סדנאות, וובינרים, הרצאות, ריטריטים. בימים אלה אני משיקה גם קבוצת אימון לישראלים ברילוקיישן, כי הבנתי שיש גם את הצורך הזה של השיתוף הקבוצתי, במיוחד מאז ה-7 לאוקטובר."

איך את מרגישה עם השינוי?

"העבודה הזאת מבחינתי היא שליחות. יש לי תשוקה מטורפת למה שאני עושה ואני מאוד מאמינה בחשיבות ובאפקטיביות של זה. מה שמדהים הוא שהפעולות עצמן הן פעולות פשוטות אבל לאו דווקא קל לעשות אותן. זה מאוד פשוט לצאת להליכה של 10 דקות, כן? זה לא מצריך ממך שום ציוד מיוחד, זה לא עולה כסף, האם כולנו עושים את זה? לא. למרות שמוכח מדעית כמה שזה תורם לבריאות הפיזית והמנטלית שלנו ועדיין לא לכולם קל ליישם. גם לי לא תמיד :) בעזרת הפסיכולוגיה החיובית אני מראה לאנשים את הדרך להשיג מטרות על ידי התמקדות וטיפוח החוזקות שלהם. המטרה שלי היא להפיץ את הידע והכלים לכמה שיותר אנשים. אני מרגישה שזה הייעוד שלי, שמצאתי את מקומי, וגם אם זה לוקח קצת זמן להגיע למקום שבו אני רוצה להיות מבחינה מקצועית, אז יש לי את אורך הרוח הזה."

אילו אתגרים עמדו בפנייך בדרך?

"האנרגיה שאני צריכה להשקיע בשיווק, שזה משהו שכשכירה לא התעסקתי איתו. הייתי רוצה שכל היום שלי יוקדש ללמידה ופיתוח, לרכוש עוד ידע וכישורים, ולעבוד עם אנשים. אבל אני מבינה שזה חלק מהעניין של להיות עצמאית.
בנוסף הבנתי שהמותג זה אני, ואין ברירה, אני צריכה להיחשף. זה תהליך שעברתי עם עצמי אבל זה היה חתיכת אתגר. צעד צעד, התחלתי מתמונות, עברתי לסרטונים- מבחינתי זה להפעיל שרירים שלא עבדו קודם, ויש בזה משהו מהמם."

מה עזר לך להתמודד עם האתגרים? 

"לייצר לעצמי רשת תמיכה מקצועית. אני שומרת על קשר עם קולגות מהקורס- אנחנו מתייעצות, לומדות אחת מהשנייה, מקבלות רעיונות.
אני מקבלת גם תמיכה מחברות שלי מתחום השיווק, שמצד אחד מכירות אותי טוב ויודעות מי אני ומה אני, ומצד שני יש להן את העין השיווקית המקצועית.
בנוסף יש לנו פה בהולנד קבוצת וואטסאפ של יותר מ-200 נשים עצמאיות, מתייעצות, תומכות, ומדי פעם נפגשות.
יש משהו מאוד בודד בלהיות עצמאי, ובטח כעצמאית שעובדת מאחורי מסך, ונמצאת רוב היום בבית, לכן זה מאוד חשוב לייצר לנו רשת תמיכה."

את חושבת שהשינוי המקצועי היה קורה גם אם היית נשארת בארץ?

"אני בספק, כי הייתי בשיא הקריירה שלי, היה לי טוב ונהניתי ממה שעשיתי. יש משהו בטלטלה הזאת של הרילוקיישן, שאני רואה ממש כסוג של הזדמנות לריסטארט. אפשר להיפטר מכל התוויות ולהמציא את עצמנו מחדש. עצם זה שיוצאים מהקומפורט זון ונדרשים לעשות דברים מחדש, שזה אתגר, אני לא אומרת שלא, אבל יש בזה גם משהו נורא מרגש.  ודבר שני, בהולנד עצמה יש משהו מאוד מאפשר. היא מאוד מפותחת מבחינת כל מה שקשור לוול ביאינג. יש פה לייפ וורק בלאנס מדהים, תרבות הפנאי פה היא מטורפת. השילוב של המעבר ושל הולנד ספציפית אפשרו לשינוי לקרות."

האם הרילוקיישן תרם לך בהיבטים נוספים מלבד ההזדמנות לצמיחה מקצועית?

"ברמה המשפחתית אני חושבת שזו חוויה מאוד מקרבת. הקשר בינינו לבין הילדים שלנו, הקשר בין הילדים שלנו לבין עצמם- יש לי שלושה בנים, הגדול בן 18 וחצי, הקטן בן 8 וחצי, ועוד אחד באמצע. אף על פי שיש ביניהם הפרשי גיל גדולים, הם מאוד מחוברים, מאוד קשורים אחד לשני. אני חושבת שהמשפחה באמת הופכת להיות עוגן הרבה יותר משמעותי."

איזה מסר יש לך לנשים שנמצאות במקום שבו היית?

"הכל אפשרי. אם אנחנו לא נשים לעצמנו רגליים, ולא נצמצם לעצמנו מראש את האפשרויות. נבוא במחשבה שהכל פרוס לפנינו, ואנחנו צריכות למצוא את הדבר המדויק לנו ביותר- אני חושבת שזו כבר נקודת פתיחה טובה. 
להאמין בעצמך- גם אם זה נראה שזה בלתי אפשרי כי את לא דוברת את השפה המקומית, אין לך פה שום נטוורקינג ואת לא מכירה אף אחד, האמיני ביכולת שלך לברוא יש מאין. 
לדעת לבקש עזרה מקצועית - אם זה מיועצת קריירה, מאמנת, יועצת עסקית, לא לפחד לבקש עזרה. למצוא את האדם שאת מתחברת אליו ולדרך שלו, שיעזור לך לשאול את עצמך את השאלות הנכונות, כדי למצוא את התשובות."

סיפורה של אלינור מדגים כיצד רילוקיישן יכול להיות הזדמנות נדירה לעצירה והתבוננות פנימית. הוא מזכיר לנו שהשינוי לא תמיד קל או ברור בהתחלה, אבל בעזרת פתיחות לחקור כיוונים חדשים ותעוזה – אפשר להגיע למקום שמרגיש נכון, משמעותי ומדויק יותר.
אם את מחפשת לעשות שינוי אבל מתקשה למצוא את הדרך- מוזמנת לפנות לאלינור באתר, פייסבוק, אינסטגרם או בלינקדאין שלה.